דברים שלמדתי מסבתא על עסקים קטנים

1.עסק קטן בדיוק כמו בויוס מבקש שתתמסרי אליו הרבה לפני שהוא מתמסר אלייך- אמונה
היא הגלוטן של עסקים קטנים – כשמחפשים במילון מגלים שאמונה היא:
"בטחון מלא ודבקות ברעיון או באדם, שלא יאכזב, שניתן לסמוך עליו".

אמא וסבתא הגיעו עם המרכיב הזה בכל פעם למפגש עם הבויוס. הן ידעו שזה לא עניין של האם אלא עניין של איך ומתי. המשיכו והמשיכו ללוש בידיעה שהנה עוד רגע הבצק קורה.
כן, עולם העסקים הקטנים יכול להיות כפוי טובה אבל מסתבר שדבקות והתמסרות חיוניים לתפיחה
– גם של עסק וגם של בצק.

2. בואו להיכשל בשמחה ותורידו את הטבעות לפני – פחד מכישלון יכול
לשתק. הפחד מחוסר הצלחה גורם לנו לא לעשות. במשך 5 שנים ניסיתי לאפות תזה, ומרוב שרציתי שהיא תהיה הצלחה מסחררת, היא לא קרתה.
לא משנה כמה מתכונים ותזות אחרות קראתי- היא לא קרתה. בעסק קטן זה לא עובד ככה.לא מספיק לקרוא מתכונים, צריך לשרוף כמה עוגות. אם אנחנו חפצים בתנועה והתקדמות, בדרך נעבור דרך חוסר הצלחה. ההסכמה להיכשל היא קריטית להסכמה להצליח. היא זאת שמאפשרת להיכנס למגרש ולשחק.להתנסות .אנחנו זקוקים ליותר תנועות ארוכות בטוחות ורכות, פחות מהלכים קטנים וחדים, מקסימום זה יקרע. אם נצליח לבוא חשופים בלי טבעות וקישוטים – בלי דעות קדומות על עצמנו, בלי דעות קדומות על העולם, מוכנות למסע של גילויים, מהר מאוד אימת הכישלון תפנה את מקומה לחדוות הגילוי והסקרנות. בסוף תצא מזה תזה או בויוס או עסק.

3.לפעמים צריך לשכשך באמבטיית שמן לפני שיוצאים לדרך
– אני בד"כ נמצאת במצב מתמשך של חיפוש אחרי עשייה. בדרך כלל היא מוצאת אותי הרבה לפני שאני מוצאת אותה. במשך תקופה ארוכה חשבתי שרגעי העצירה הם בזבוז זמן שרק ירחיק אותי מהיכולת לפתח את העסק. אבל גם הבויוס
וגם אנחנו צריכים להזין את עצמנו טוב טוב כדי שלא נתייבש. הלמידה וגם הבהייה שתיהן הן השמן של העסק הקטן. אז הכנס ששלמת עליו כסף והקורס הנוסף שתעשו השנה רחוקים מלהיות בזבוז זמן. הם יהפכו אתכם למיומנים יותר, אולי אפילו יעילים יותר ומעל לכל יזינו אתכם.

4.עשו לכם מנטור ורצוי אחד שלא מוכן לעשות את הדברים במקומכם.
כשרק התחלתי להתניע, הקפתי את עצמי במנטורים שאני יכולה ללמוד מהניסיון שלהם. אנשים ונשים שילוו אתכם בדרך זה דבר נפלא ולפעמים לא לדעת ולהיות מסוגלים לפחד לצידם זה דבר משחרר ומצמיח מאין כמוהו.

5. גם לבויוס וגם לעסק, רצוי לבוא בתאבון.